במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism, החוקרים שאפו להעריך את הסיכון להפרעות בתפקוד בלוטת התריס בקרב אנשים שחוסנו נגד קורונה בהשוואה ללא מחוסנים, תוך שימוש בעוקבה גדולה.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 1,166,748 נבדקים שחוסנו ו-1,166,748 נבדקים שלא חוסנו ממאגר TriNetX עבור תקופה שבין 1 בינואר 2022 ל-31 בדצמבר 2023. לשם איזון מאפייני הבסיס בין הקבוצות בוצעה התאמה לפי ציון הנטייה (propensity score matching). התוצאים העיקריים שנבדקו היו אבחנות חדשות של תירואידיטיס סאב-אקוטית, היפרתירואידיזם והיפותירואידיזם.
מתוצאות המחקר עולה כי הסיכון לתירואידיטיס סאב-אקוטית נותר ללא שינוי (רווח בר סמך 95% כולל 1). נמצא כי הסיכון להיפרתירואידיזם ירד באופן מובהק בין 3 ל-9 חודשים לאחר החיסון (יחסי סיכון בטווח 0.65-0.89, כל רווחי בר סמך 95% מתחת ל-1), אך מגמה זו לא נותרה מובהקת לאחר 12 חודשים (יחס סיכון 0.99, רווח בר סמך 95%, 0.92-1.06).
לעומת זאת, הסיכון להיפותירואידיזם עלה באופן מובהק בין 6 ל-12 חודשים לאחר החיסון (יחס סיכון בטווח 1.14-1.30, כל רווחי בר סמך 95% מעל 1). בקרב מקבלי חיסוני mRNA נצפתה עלייה מובהקת בסיכון לשתי ההפרעות - יתר ותת-פעילות - כעבור 12 חודשים (יחס סיכון בטווח 1.16-2.13).
החוקרים סיכמו כי חיסון נגד קורונה נקשר בירידה בסיכון להיפרתירואידיזם אך בעלייה בסיכון להיפותירואידיזם. ממצא זה מדגיש את הצורך במעקב מתמשך אחרי תפקודי בלוטת התריס לאחר החיסון.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות